<h1>רבינו יהונתן מלוניל — חגיגה</h1>
<h2>דף טז.</h2>
[חגיגה ט"ז ע"א] יוסף בן יועזר אומר שלא לסמוך, שלא לסמוך ביום טוב אע"ג דסמיכה בבעלי חיים אינה אלא משום שבות משום דמשתמש בבעלי חיים ודמי ל[ר]כיבה ותנן [ביצה ל"ו ע"ב] אין רוכבין על גבי בהמה גזירה שמא יחתוך זמורה אפילו הכי לא אתי מצות עשה דסמיכה ודחי שבות דרבנן אלא הרי הוא כאותן שאר דברים שהעמידו רבנן במקום עשה דסבירא ליה ליוסף בן יועזר דלא בעי תכף לסמיכה שחיטה ואם כן הוא הוה ליה למעבד לפני יום טוב, ומאן דסבירא ליה דשרי לסמוך ביום טוב משום דבעינן תכף לסמיכה שחיטה ולא הוה ליה אפשר לעשותה מערב יום טוב וכיון שהותרו לשלמי שמחה להקריבן ביום טוב הכי נמי הותרה הסמיכה שהיא משום שבות ואע"פ שהיא סמיכה בעינן כל כחו נמצא שהוא משתמש בבעלי חיים ואע"ג דסבירא לן דצדדין מותרין הינו מקום שאין דרך המשוי לעמוד עליו אפילו הכי אסור לסמוך בראש הבהמה דכל דלהדי גברא דזהו הראש לגובה גב הבהמה כגב הבהמה דמי אבל בשיפוע צידי הבהמה נקרא ולמאן דשרי צדדין שרי אפילו כנגד מקום שדרך העולם לשאת בו משוי ולמאן דשרי צידי צדדין ולא צדדין לא שרי אלא כנגד שיפוע הצואר.
